"כמה שאני מנסה להיפטר מהמחשבה הזאת, היא רודפת אותי.."
"אני מנסה להגיד לעצמי שלא עשיתי טעות.. שכולם עושים טעויות.. ובכלל, שזה לא נורא.."
סיפרה לי חני, בת ה23, אשה שמחה וחיננית.
"תביני.." היא אומרת לי. בטבעי שלי, אני טיפוס זורם ולא נתקע..
אבל פה אני מרגישה שהמלחמה כאילו אבודה"
כשהחזרתי את התשובה השלילית למקום העבודה, הייתי די שלמה עם עצמי,
היו לי לבטים.. אבל קיוויתי שאחרי שכבר לא יהיה לי דרך לחזור להצעה הזו, אני ארגע..
מה שקרה למעשה, לא מצאתי מקום עבודה אחר והחרטות והכעס עולים בי ומציפים אותי כל הזמן.
אכן. מלחמה נגד מחשבות היא אבודה.
למה לפעמים אין לך אפשרות לשלוט במחשבה.
למה ככל שאת רוצה לא לחשוב על משהו, או לא לאפשר לעצמך להיות עצובה, זה עלול לתקוף אותך יותר?
זוכרת בתור ילדה שניסית לא לחשוב על כבשים לבנות??
זה בדיוק אותו האפקט.
אני נוהגת לכנות את זה "אפקט המערבולת"
ל"ע כשבנ"א נקלע למערבולת בים, הוא מנסה להתעמת עם הגלים ולהילחם על חייו.
אבל ההנחיות שיצילו את חייו, הם בדיוק ההפך מהאינסטינקט.
תן למערבולת למשוך אותך לעומק הים.
תיכנע.
אל תנסה להתנגד.
ורק כשתגיע לקרקעית, תוכל לבחור במסלול זרימה שונה ובעזרת ד' להיחלץ.
יש לך מחשבה מטרידה?
אל תנסי להרגיע ולעודד את עצמך.
תכנעי אליה.
זה בהחלט מפחיד.
זה קשה לומר: " נכון. עשיתי טעות". "נכון, אני לא מספיק בלבוסטע".
אבל זו הדרך היחידה שלך להרגיע את אותה מחשבה מתישה".
כי רק כשמגיעים לקרקעית חיים- אפשר לחפש נתיבים חדשים לפרוץ מהם.
רק כשתקבלי את הקושי ותשלימי איתו- תוכלי להתחיל להתמודד.
ולא.
זה לא תמיד קל.
אבל הכי שווה.
שבוע מבורך. מיכל.
